שיגרתי

"אני לא מצליחה להבין מעסיקים שמשלמים ימי מחלה החל מהיום השלישי. מעסיקים קמצנים זה נורא מבאס. גם אלה שמשלמים את המשכורת של החודש שהסתיים בשלושים,רק בעשירי לחודש. הקפה הכי זול. חלב עמיד. תה פשוט. גם למנקה הם בטח משלמים ממש מעט והיא חושבת שלא צריך לסבן את הספלים, מספיק לשטוף אותם. כך כנראה נדבקתי.
אני יודעת שאין עבודה מושלמת, אבל אני מקווה שתהיה עבודה שאעדיף להיות בריאה וללכת לשם ולא אספור את הדקות עד שיגמרו עוד תשע שעות."

מתוך הבלוג חיה בסרט

יום שני , המשפט הנדוש שאומר אנחנו חיים משבת לשבת אף פעם לא היה כ"כ נכון מבחינתי.

ברשת 3 ימים שעוברים זה כמו שנה בערך בעולם האמיתי, הכל דינמי מאוד.

הרשת ממציאה דברים חדשים כל הזמן. אם זה social bookmarking אם זה כתיבה בבלוגים ועוד המון דברים, וכל הכלים האלה רק עושים את העבודה של איש ה WEB ליותר קלה. כלומר כל הזמן אנחנו צריכים ללמוד ולהתחדש כי אם לא נשאר מאחור, זה לא כמו תוכניות הלימוד במשרד החינוך שמלמדים באותה תוכנית כבר 60 שנה, ושום דבר לא מתחדש.

אוקיי אז למה כל ההקדמה הזו כי יש אנשים שמפחדים מחידושים והמצאות בייחוד ברשת וכשאתה עובד ואתה עושה משהו שהוא שונה מהדרך שלהם אז זה לא מקובל עליהם בכלל, וכל הצעה או רעיון לחידוש נדחה על הסף בייחוד שהסמכות שלהם יותר גבוהה משלך. יש הרבה אנשים שחיים בשנת 1998 בתפיסת העולם שלהם, במושגי אינטרנט זה בערך כמו 150 שנה אחורה.